הרב פינחס קהתי זצ”ל – נלב”ע נר ששי של חנוכה תשל”ז

Rabbi_Pinhas_Kehati[1]כולם חייבים בכבודו

באתי לארץ בשנת תש”מ ללמוד תורה בירושלים, בישיבת BMT של הרב משה הורביץ זצ”ל. כבר בשנה א’, נמשכתי ללימוד המשנה. בחור מבוגר המליץ, ואני הלכתי בעצתו. אני זוכר שפרסמו שאפשר לקנות סט משניות קהתי, מאלמנתו של הרב, הרבנית רחל הגרה בבית וגן, לא רחוק מהישיבה. לפני שבאתי לארץ, גיסי הרב אלישע פררו העניק לי מתנה נדיבה (לאותם הימים) 50$. התנאי שלו היה שאשקיע את הכסף באיזה ספרים שארצה. הסכום התאים למחיר של הסט ויצאתי לדרך לקנות את המשניות. לא שיערתי שהמפגש הזה ישפיע כל כך על חיי.

התחלתי ללמוד בעזרת מילון עברי \ אנגלי, ורשמתי בעפרון את כל המילים שלא הבנתי. (היו הרבה!). הלימוד נתן לי חשק, והייתי לומד משנה בלילות. הספקתי לסיים סדר מועד באותה שנה. אני זוכר את דברי העידוד של הרב בני אייזנר עליו השלום, שממש שמח בהישג הזה, וחיזק את רוחי.

הצטרפתי לתכנית לימוד כל הש”ס, בהנחיית הרב שבתי סבתו, והמשכתי בעידודו עם לימוד המשנה. הייתי רושם בשוליים של המשניות הערות לגבי המבנה של תוכן המשנה והפרק, המבוססות על הכותרות שרב קהתי כתב. לימים, חזרתי וניסחתי את ההערות האלו, וצירפתי אותם לטבלאות מסודרות, להיעזר בהם במסירת שיעורי משנה לבחורים צעירים יותר.

לאחר סיום הש”ס המשכתי בשינון המשנה, ולימוד עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא. עיינתי בפירוש הרב קהתי לעתים קרובות. התחלתי ללמוד משניות בעל פה. זכיתי לשמוע סיפור על הרב קהתי בשבעה על אביו של הרב ישראל אריאל, שלפני הרבה שנים הרב קהתי יעץ לחברו: “עשה כמוני, תלמד כל יום שתי משניות בעל פה”. אותו חבר נאנח: “לא שמעתי בקולו. תראה מה יצא ממנו…”.

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (קהלת יא, א)

כאשר גמרתי בלבי להוציא לאור משנה סדורה, חיפשתי טקסט מדויק ומנוקד. ביקשתי רשות מהרב אורי כהן, ראש בית מדרש מר”ץ במבשרת, שעודד אותי מאד ברוחו הטובה והנדיבה. חשבתי שישנם קבצים במחשב, אך נוכחתי לדעת שהעבודה הקודמת נעשתה בדור “ישן” ולא נשאר זכר אלקטרוני ראוי לשמו. את כל העבודה של ההקלדה, הניקוד וההגהה התחלתי, אך לא מההתחלה, כיון שהגירסא שבירר הרב קהתי, וההכרעות שקיבל היו בסיס לחיבורי. פרטים רבים השתנו, אך היסודות כבר הונחו. בהוצאת משנה סדורה, עסקתי רבות בפיסוק המשפטים ועריכת השורות, ושיניתי רבות מקודמיי, אך הרוב המוחלט של הפיסוק התבסס על עבודתו של רבי פינחס קהתי.

הקב”ה סייע בידי, ולימים כאשר הוצאת “קהתי” ביקשו לחדש את המהדורה, יכולתי למסור בחזרה ב”דיסק” את נוסח המשנה כפי שהעתקתי. חלק מעבודת ההגהה על המהדורה החדשה נעשתה על ידי תלמידיי מישיבת נתיבות יוסף במצפה יריחו. “כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה ” (תהילים פט, ג) .

 תורתו בפי כל

אני ראיתי את הרב בנימין יהושע זילבר זצ”ל, מחבר שו”ת “אז נדברו” פוסק ליטאי חשוב, כאשר היה מגיע להר-נוף לאלול וימים נוראים, היה מתארח בביתו של הרב משה שטרנבוך שליט”א, בעת שהה שחו”ל. (כעת הוא  ראב”ד העדה החרדית בירושלים). פעם אחת באתי לדבר עם הרב זילבר, ומצאתיו לומד עם משניות “קהתי”. נראה לי שהמשניות היו של הרב שטרנבוך.

הרב פנחס קהתי – המלחין

לא רבים יודעים אבל הרב קהתי זצ”ל היה מלחין מוכשר! מתוך דבקות קודש ושאיפה לעורר לבבות תלמדיו ושומעיו חיבר והלחין שירי קודש רבים. אחד משיריו למילים “צמאה נפשי” – בהפקה של רב גל בן-מאיר ניתן לשמוע כאן.

לסיום

אני תפילה שזכות המשנה של הרב קהתי זצ”ל תעמוד לכלל ישראל, כמאמר חז”ל (ויק”ר ז,ג): ר’ הונא אמר…אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות. מה טעמא ?  גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם (הושע  ח,י):  והקב”ה ישים את חלקינו בין מזכי הרבים.

 

 

 

 

השאר תגובה