כתבה ב”בשבע” על משנה סדורה – משנתו בידו

 

כתבה שפורסמה בעיתון “בשבע” כתבה על מפעל “משנה סדורה”

 

משנתו בידו – בגליון השבוע”בשבע” /יואל יעקובי(18/10/12)

 

העימוד והעיצוב הנוח, בתוספת פירוש ברטנורא, מחבר אל המהדורה המיוחדת מנהלי תלמודי תורה חרדיים לצד רבני ישיבות גבוהות ציוניות

  למרות מעמדה הפחות נחשב בעולם הלימוד הישיבתי, בחר הרב אליהו דורדק דווקא במשנה כפרויקט חייו, ובאמצעות סדרת כרכי ‘משנה סדורה’ בעריכתו נלמדים כיום בארץ ובעולם אלפי פרקי משנה מדי יום|  הרב דורדק, שייסד שיטה לשינון המשניות בעל פה, מייחל להתפשטות לימוד המשנה בכל רחבי ציבור הלומדים, ומספר איך הכל התחיל מקריאת תיקון ליל שבועות

 

 

הכל החל כשבחור מבוגר ב-BMT, מוסד ללימודים תורניים לבני חו”ל, הציע לרב אליהו דורדק, אז בחור צעיר, ללמוד משניות ואחר כך להיבחן עליהן על ידו. הבחינה הזו נערכה אמנם רק פעם אחת, אבל הרב דורדק כבר נשאב ללימוד המשנה. הוא רכש לעצמו סט משניות קהתי מאלמנתו של המחבר, ובסיוע מילון אנגלי-עברי למד את סדר מועד. בשנה השנייה החל הרב דורדק ללמוד גמרא עם הרב יהונתן ברגר, לימים מפתח שיטת “מפת התלמוד”, ועד מהרה שמע גם על הרב שבתי סבתו ועל קַלטות הגמרא שהקליט כדי להרבות בקיאים בש”ס בין תלמידיו. הרב סבתו, שלימד אז בישיבת בית אל, התפלא שהצעירים האמריקנים מוצאים בכלל עניין בקלטות, שהיו מיועדות במקור לתלמידי השיעור שלו בלבד.

הקשר של תלמידי BMT עם הרב סבתו התחזק כשהרב עבר עם קבוצה מתלמידיו הישראלים ל-BMT. החבורה החדשה סיימה ש”ס גמרא ביחד, כשהרב דורדק מקפיד ללמוד את המסכת בגמרא רק לאחר שלמד לפני כן את אותה מסכת במשנה עם פירוש הרב קהתי. את המשניות שאין עליהן תלמוד בבלי בסדרי זרעים וטהרות הוא השלים במקביל.

 

 סיום ש”ס תוך חודש

הרב אליהו דורדק (50), כיום תושב שכונת מצפה נבו שבמעלה אדומים, הגיע לארץ משיקגו לאחר לימודי תיכון בשנת תש”מ (1980) לתקופה קצרה. הוא דחה את הלימודים באוניברסיטת MIT היוקרתית, שם תכנן ללמוד הנדסה, כדי להתחזק בתורה. את לימודיו החל הרב דורדק כאמור ב-BMT. עם האוכל הגיע כנראה התיאבון, והרב דורדק נכנס לעניינים, ובמשך הזמן החליט לוותר על הקריירה בהנדסה. אולי לא לגמרי, כי לאחר שנים הוא הפך להיות מעין ‘מהנדס משנָה’, ששם לו למטרה להנגיש את המשנה לציבור ולהרבות בקיאים במשנה באמצעות כמה ספרים שהוציא לאור, הידוע מביניהם הוא ‘משנה סדורה’, שעניינו עריכה חדשנית של המשנה שנועדה להקל על שינונה.


היה לי תלמיד שראיתי אותו יושב בפינה ומשנן, לאחר השיעור הוא ניגש אלי נושף ומזיע: “הרב, עכשיו גרסתי פרק מאה ואחת פעמים, ואני עדיין לא יודע את זה בעל פה!”. עניתי לו שאולי הוא לא זוכר בעל פה, אבל הוא כבר לא אותו בן אדם. הדבקות בתורה שזכה לה כעת לא תעזוב אותו

הרב דורדק מספר על מה שחיזק אותו להשקיע במשנה: “קודם כל מורי ורבי הרב שבתי סבתו, שבשנה שלמד את כל הש”ס במרכז הרב היה לומד גמרא משש בבוקר עד חצות הלילה, ומחצות ועד שתיים למד משנה בעל פה”. חיזוק חשוב נוסף קיבל הרב דורדק כשראה בספר ‘כתר ראש’ שרבי חיים וולוז’ין ממליץ ללמוד ח”י פרקי משנה כל יום, ולחזור עד שיורגל בעל פה, כך שיתקיים בו “אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו”. “זה תפס אותי”, הוא מספר, “חשבתי לעצמי: ‘מתי אני אגיע לזה, לחזור על שמונה עשרה פרקים ביום, כך שאסיים את ש”ס המשניות בחודש?’ זה נראה חלום”.

דבר נוסף שחיזק את הרב דורדק הוא סדר תיקון ליל שבועות. “אצל האשכנזים קוראים בתיקון של השל”ה את המשנה הראשונה והאחרונה של כל מסכת. שאלתי את עצמי מתי אלמד את כל המסכתות? אני חושב שלזה נועד התיקון, לעורר את הרצון ללמוד את הש”ס כולו”. בשבת אחת שעשה בגוש עציון בשנת תשד”מ, פגש הרב דורדק את הרב שלמה מן ההר זצ”ל, שהיה בקי בש”ס משניות בעל פה. כשהרב דורדק ביקש ממנו חיזוק בלימוד המשנה בעל פה, מיד התמלאו עיניו של הרב דמעות של געגועים ואמר לו: “הלוואי והיו יודעים כמה יקר הלימוד הזה”.

אחרי שסיים כבר ש”ס משניות ובבלי, החליט הרב דורדק ללמוד משניות ברצינות, לחזור היטב ולסכם. בפירוש רבנו עובדיה מברטנורא הוא סימן בצבע מיוחד מה פירוש, מה הלכה, מה תוספת של רבנו עובדיה, וכן רשם קישורים רבים בין משניות. “למדתי בעל פה וחזרתי, כשהמטרה היא להגיע ליעד של ח”י פרקים ליום”. בשלב מסוים, כשלמד משניות מסכת יבמות בעל פה, שאל את עצמו: “מה אתה עושה? אתה אברך בן 23, אין לך דברים חשובים יותר לעשות? דברים שיותר נחשבים בעיני אנשים?”. “אמרתי לעצמי, וזה מלווה אותי עד היום: שינון המשנה הוא לימוד לשמה. משנה השגורה בפי היא כמו תפילה, זו רמה אחרת של דבקות בתורת ה'”. למרות שסיים ש”ס משניות קודם לכן, רק כשהחל ללמוד מדי יום ח”י פרקי משנה הוא חש שהתחיל באמת ללמוד משנה.

הרב דורדק לא חשב שיצא משהו מלימוד המשנה מלבד אהבת התורה. הוא החל ללמד בחורים אחרים משנה, תוך שהוא מציג להם את המבנה ואת הנושאים. הוא שוחח עם הרב דן בארי, מייסד שיטת ברקאי, שכתב את החיבור ‘כותרות התנ”ך’. הרב דורדק השתמש באותו רעיון גם למשנה, עד שהיה בידיו סיכום חזותי מפורט של כל הנושאים בש”ס משניות. הוא החל להקליד בעצמו את החומר, “חלק עם מסכות אב”ך בזמן מלחמת המפרץ”. לאחר מכן אמר לעצמו שאם כבר מוציאים את כותרות המשנה, כדאי להוציא עם זה את המשנה עצמה בצורה מיוחדת, בהשראה שקיבל מסידור קורן שמאוד אהב. באותה תקופה (שנת תשמ”ח – 1988) הוקמה על ידי הרב שבתי סבתו הישיבה התיכונית ‘נתיבות יוסף’ במצפה יריחו, ובמקביל ללימוד עם התלמידים הוא עסק בהגהות, ניקוד, פיסוק ועריכה של המשנה. המהדורה הראשונה של ‘משנה סדורה’ יצאה לאור בערב פסח תשנ”ב (1992) על ידי הרב דורדק עצמו, מכיוון שאף הוצאה לא הסכימה לעשות זאת. למרות זאת, אלף העותקים של ההדפסה הראשונה נמכרו בתוך כשנה וחצי.

עיקר גרסת המשנה, הדומה לגרסת דפוס וילנה המקובלת, נלקחה מתוך משניות קהתי, על פי רשותו של חתנו הרב אורי כהן. עידוד מיוחד קיבל הרב דורדק מרבו הרב יצחק שלמה זילברמן זצ”ל. הרב זילברמן פעל למען החזרת החינוך התורני לצורה שבה רצו חז”ל שייראה, והקים מספר תלמודי תורה על פי שיטה שייסד. למרות שלמד שנים רבות בהוצאות אחרות, הוא חיבב מאוד את ‘משנה סדורה’. “אין אצלי משניות אחרות”, אמר לרב דורדק.

הכיפה הסרוגה לראשו של הרב דורדק, והעובדה שהוא שייך לצוות הרבנים של ישיבת מצפה יריחו הציונית, לא מגבילה את תפוצת ‘משנה סדורה’ רק לתחומי המגזר. בתלמודי התורה של שיטת זילברמן, גם החרדיים שבהם, משתמשים רק ב’משנה סדורה’. לאחרונה, עם הוצאת המשנה סדורה עם ברטנורא, החלו להתווסף לרוכשים גם תלמודי התורה החרדיים הפועלים בשיטת ‘זכרו תורת משה’ (ובקיצור: ‘זכרו’).

הדרך החדשנית שפרץ הרב דורדק קנתה לה אוהדים, וכיום יש ‘גמרא סדורה’ בשתי הוצאות שונות, ואחרים עובדים על תוספתא סדורה ואפילו על מדרשי הלכה

 

אני מאמין שבזכות לימוד כל המשניות יתעוררו כל הנשמות של עם ישראל לתחייה רוחנית”.

 

מאה שקלים – אפס מלאכות

הרב דורדק קובל על כך שכשרואים מישהו לומד משנה, שואלים אותו קודם כל: “מי נפטר?”. לאחר שהוא אומר שהכל בסדר, פוטרים אותו בהערה ש”זה טוב ללימוד הגמרא”. “אני אומר: אדרבא, לומדים גמרא כדי להבין את המשנה – כך עשו האמוראים. מי שלומד גמרא לפני שלמד משנה – פשוט עושה הפוך!”. הגמרא בנויה גם על ההנחה שהלומד כבר בקי במשנה, שאם לא כן “לא היה עולה על דעתם של חכמינו להביא לנושא המדובר ראיות ממקומות בכל רחבי המשנה. חז”ל כבר אמרו: ‘אם ראית תלמיד שתלמודו קשה עליו כברזל, בשביל משנתו שאינה סדורה עליו'”.

לדבריו, המשבר בלימוד הגמרא אצל הצעירים הוא תוצאה של קפיצה לגמרא לפני בניית היסודות במשנה, “או שמאמינים לחז”ל בגמרא, וממלאים אחרי הוראתם כיצד ללמוד את התורה שבעל פה, או שלא. כל מי שפגש פעם במסכת שלמד היטב במשנה ולאחר מכן למד עליה גמרא, מרגיש את ההבדל – בהבנה, בטעם הנעים ובזיכרון. כך היתה צריכה להיות החוויה של לימוד גמרא – השלמת פרטים ועיונים נוספים למסכת שכבר רגילה ושגורה בפי הלומד”.

הרב דורדק מספר כי הרב ישראל זאב גוסטמן זצ”ל, מגדולי ליטא שלפני השואה שעלה לארץ, הסביר את הסיבה לגדלותו בכך שלפני שהחל ללמוד גמרא הוא למד בעל פה את סדר זרעים. “אין לך מסכת שאיננה מצטטת מהסדר הזה”, הדגיש הרב. אחד מתלמידיו של הרב דורדק, שהיה מרבה בשינון משניות, נכנס פעם לכולל הלכה תוך שהוא מנופף בשטר של מאה שקלים ומכריז: “אתן את השטר הזה למי שיכול לומר עכשיו את כל ל”ט אבות מלאכות”. משראה שאין תגובה, החליט להוריד את הדרישה לשלושים מלאכות בלבד, אבל השטר עדיין נותר אצלו. מי שבקי במשנה יודע שכל אבות המלאכות שנויות בפרק ז’ של מסכת שבת במשנה ב’.
הרב דורדק קובל על כך שכשרואים מישהו לומד משנה, שואלים אותו קודם כל: “מי נפטר?”. לאחר שהוא אומר שהכל בסדר, פוטרים אותו בהערה ש”זה טוב ללימוד הגמרא”. “אני אומר: אדרבא, לומדים גמרא כדי להבין את המשנה – כך עשו האמוראים. מי שלומד גמרא לפני שלמד משנה – פשוט עושה הפוך!”

כשאני מבקש מהרב דורדק שיתמצת את ההבדל בין ‘משנה סדורה’ להוצאות הוותיקות של המשנה, הוא אומר: “לא קרב זה אל זה! ראית פעם ילד בר מצווה מכין את הקריאה בתורה עם מקראות גדולות? לא! הוא לוקח תיקון קוראים, אשר מציג את תורת ה’ ככתבהּ, חוזר פעמים רבות מאוד, עד שגם האחיות שלו בקיאות בפרשה, ובכך מצליח לשלב את הניקוד והטעמים שלמד בעל פה עם האות הכתובה. צריך לבחור ספר שמתאים למטרה. ‘משנה סדורה’ הוא תיקון הקוראים של לומדי המשנה. הטבלאות המסכמות את הנושאים בכל מסכת, פרק ומשנה, מוסיפות נדבך חשוב להבנה הכוללנית של המשנה. כאשר בחור הבר-מצווה רוצה להכין את הדרשה, רק אז הוא ישתמש בחומש מקראות גדולות, ואף במדרשים, בראשונים ובאחרונים. ובנמשל, בלימוד המשנה יש הרבה הוצאות שנועדו לצורכי עיון – מבנה הדף עמוס במפרשים. לאחר שלב הגירסה, כלומר השינון, קל יותר להתרכז בעיקר, מבלי לערבב בין לשון המשנה לפירושים”.

האם ללמוד בעל פה? על כך אומר הרב דורדק כי “הרב קוק כתב על ‘חיבת הקודש לשינון המשנה שתהיה חרותה על לוח ליבנו’. לימוד בעל פה זה מקצוע נכבד ביותר, שמשתנה מאוד לפי היכולת האישית ולפי הגיל. יש תלמידים שקוראים משנה פעמיים וזוכרים (לטווח קצר) בעל פה, ויש כאלו שחזרות רבות לא מועילות להם”. הרב דורדק מספר על טלפון שקיבל מרופא תושב שכונת גילה בבירה, בן 51, שהודיע לו בשמחה שהוא סיים כעת ללמוד את סדר זרעים בעל פה. “הבנתי שהוא בעל כישרון, אך זה ברור שכל אדם, גם מבוגר, יכול ללמוד משהו בעל פה, גם אם לא סדר שלם”.

לתלמיד שעבר ללמוד בישיבה גבוהה אחרת והתאונן בפניו שהוא אינו מצליח בלימודיו, ייעץ הרב דורדק שילמד כל יום פרק במשנה ויחזור עליו מאה ואחת פעמים. הוא התחיל במסכת שבת, ולאחר זמן סיפר לרב דורדק כשהוא קורן מאושר על כך שלמרות שלא תמיד הצליח לעמוד בכל מאה ואחת החזרות, הרי שכיום הוא יודע את המסכת בת עשרים וארבעה הפרקים בעל פה. בהמשך הוא החל להצליח בלימוד הישיבתי הרגיל והמשיך במקביל בלימוד המשנה.

“היה לי תלמיד בכיתה ט'”, מספר הרב דורדק, “שראיתי אותו פעם יושב בפינה בשיעור ומשנן, לא יוצא להפסקה וממשיך לשנן עד שפניו האדימו. לאחר השיעור הוא ניגש אלי, כולו נושף ומזיע ואומר: ‘הרב, זה לא נכון שמי שחוזר מאה ואחת פעמים לא שוכח. הנה, אני עכשיו גרסתי פרק ד’ בשבת מאה ואחת פעמים, ואני עדיין לא יודע את זה בעל פה!’. עניתי לו שאולי הוא לא זוכר בעל פה, אבל הוא כבר לא אותו בן אדם. הדבקות בתורה שזכה לה כעת לא תעזוב אותו. ואכן נתקיימה ברכתי, והוא זכה לסיום ש”ס בבלי וגם לסמיכה לרבנות, והיום הוא ר”מ אהוב ומוצלח”.

בד בבד עם לימודי המשנה, הוסמך הרב דורדק לרבנות. בישיבה התיכונית הוא שימש כמחנך, כר”מ למשנה וכמרכז הוראת המשנה במשך עשור. בהמשך שימש כסגן ראש הישיבה למשך עשור נוסף. בארבע השנים האחרונות הוא מלמד גמרא בבקיאות בישיבה הגבוהה ‘מאור טוביה’ במצפה יריחו. מובן שהוא ממשיך לפקח על הוראת המשנה בישיבה התיכונית, ועוזר לתלמידיו, שכעת הם ר”מים בעצמם, “להמשיך את המסורת הלאה”.

 בקצב המשנה

‘משנה סדורה’ השתלבה בכמה וכמה דרכים שונות ללימוד המשנה, לא תמיד באופן שהרב דורדק צפה מראש. הרב יצחק שרביט הוא מנחה מלמדים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ ומרצה במכללת ‘מורשת יעקב’ ברחובות. הוא החל ללמד משנה לפני כעשרים וחמש שנים בתלמוד תורה מכמש הפועל בשיטת ברקאי. המפגש שלו עם הרב דורדק היה מכונן, כהגדרתו. “הרב דורדק הכניס לי את החיידק ללמד משנה”. הרב שרביט ניצל את העובדה שבמשנה סדורה ישנם מגוון סימני פיסוק, יותר מאשר בהוצאות הישנות, והחל לפתח ניגון לפי סימני הפיסוק, מעין טעמי מקרא. לדבריו “החיבור בין ה’תא חזי’ הנראה לבין ה’תא שמע’ הנשמע עושה את העבודה. יש את הניגון המדויק, שמעניק לטקסט עצירות ומשמעות, אם הניגון משתנה גם המשמעות משתנה. החלוקה הייחודית לעמודות גורמת לכך שהטקסט כולו הולך עם האדם”.

במשנה יש לדבריו “קצביות אדירה שעוד לא נחקרה, אני מתחיל לתופף לפי הקצב והתלמידים מצטרפים אליי”. הוא מספר על תלמיד שתוך כדי שינון שם לב לכך שהמבנה הקצבי של משנה אחת זהה לגמרי לזה של משנה במקום אחר. “התפארת ישראל כותב ב’בועז’ במסכת ‘ערכין’ בחשש מסוים שייתכן שבמקומות בהם הגמרא משנה בסופו של דבר את נוסח המשנה בצורה הידועה של ‘חיסורי מחסרא והכי קתני’, רבי החליט לכתוב בכל זאת כפי שכתב כדי שהמנגינה שהיתה להם לכל משנה לא תשתבש”. הרב שרביט אומר כי 95 אחוזים מהילדים הם מוזיקליים, והשינון מתאים “בגדול” לכל אחד, “רק צריך לדעת איך לעשות זאת עם כל ילד”.

הרב משה קלצ’קין הוא מייסד שיטת ‘זכרו’, הדומה לשיטת זילברמן אך שונה ממנה בכמה עניינים, כמו מתן זמן רב יותר להבנה על חשבון השינון והקדמת לימוד הגמרא לגיל צעיר יותר. לדבריו, כדי שילד יגדל להיות תלמיד חכם יש צורך גם בהבנה וגם בזיכרון של הנלמד, ואם רכיב אחד חסר אי אפשר לגדול בתורה. “לפני כחמישים שנה לימד אותי הרב’ה שלי בתלמוד תורה ‘עץ חיים’ בירושלים, שכדי להבין משנה צריך לשים לב לשלוש נקודות: מעשה, דין וטעם, ובראשי תיבות מד”ט. המעשה והדין כתובים במשנה, אולם הטעם בדרך כלל לא כתוב. לכן עד עתה נמנענו מלהשתמש ב’משנה סדורה’ בתלמודי התורה שלנו, למרות שהפיסוק של הרב דורדק עוזר הרבה להבנה”. לאחר עבודה רבה, יוצאת לאור משנה סדורה עם פירוש רבנו עובדיה מברטנורא, בהתאם לצורכי הרב קלצ’קין ותלמידיו. “לאחר לימוד הטעם ברע”ב, ה’משנה סדורה’ הוא פשוט מדהים”. ואכן כעת מוכנסים הספרים החדשים לשימוש בכחמישים תלמודי תורה הפועלים בשיטתו, כולל אחד בלייקווד שבארצות הברית.

המשנה אינה מיועדת רק לילדים. בישיבת ‘מדברה כעדן’ במצפה רמון, מלמד ראש הישיבה הרב צבי קוסטינר שיעור יומי במשנה. לשאלתי מה לתלמידים בוגרים שלומדים גמרא אצל המשנה, הוא אומר כי “המשנה היא השורש של התורה שבעל פה, יש כאן את כל הכללים של התורה שבעל פה. בגמרא קשה לראות מסכת שלמה במבט כולל. בלימוד משנה, בפרט בהוצאת ‘משנה סדורה’, אתה יכול לראות במבט אחד מסכת שלמה או כמה פרקים. ברטנורא גם מביא לך את מסקנת הגמרא על דברי המשנה”. הפורמט של ‘משנה סדורה’ מאפשר לתלמידי הישיבה לכתוב את הסברי רבם בשולי המשנה. הרב קוסטינר מספר כי בלימוד של פרק יומי, כפי שהם עושים, ניתן לעבור על כל הש”ס בתוך עשר שנים מספר פעמים רב, כך שחלק גדול כבר ייקלט בראשו של הלומד, גם בלי לימוד בעל פה.

הרב מאיר פוגרו עוסק בלימוד תורה גם למבוגרים. שיטתו הייחודית, שלא כאן המקום להרחיב בה, גורסת שמטרת הרב היא ללמד את השיעור כך שהתלמיד יוכל לחזור עליו בכוחות עצמו מתוך מילות הטקסט הנלמד. לדעתו, כתיבת התורה שבעל פה לא ייתרה את הצורך ברב, שתפקידו לתת הקדמות שחסרות ללומד. הוא מוכיח את דבריו מכך שמשניות רבות יוצאות מתוך הנחה שישנם פרטים מסוימים שידועים ללומד, הנחה שמתבססת על כך שהתורה אכן נלמדת מרב גם אחרי כתיבתה.

הרב פוגרו אומר ש’משנה סדורה’ מתאימה מאוד למטרותיו. “העימוד של המשנה הוא מצוין בשביל זה. הוא מסודר בלי הרבה פירושים, כששמות החכמים והפסוקים המצוטטים בולטים. לי בבית יש ארבעה בנים ששלושה מתוכם למדו משנה, ובבית יש לי עשרה סטים, כשכמה כרכים מונחים כרגע לפניי על השולחן”.

אחד היתרונות במשנה, לעומת חיבורים חשובים אחרים, הוא היותה מקיפה את כל חלקי התורה. הרב דורדק אומר כי יש חלק בארץ ישראל כנגד כל חלק בתורה. “אני מאמין שכאשר נחזיק בכל חלקי התורה, גם זרעים, קדשים וטהרות – נזכה לרשת את ארץ ישראל בשלמות, ולבניין בית המקדש. כמו כן, יש נשמה לכל משנה, ויש נשמות שהיום רדומות, לא מחפשות את התורה ולא את הקב”ה. אני מאמין שבזכות לימוד כל המשניות, יתעוררו כל הנשמות של עם ישראל לתחיה רוחנית, ויהיו צמאים לשמוע את דברי ה'”.

yoelyya@gmail.com

 

טיפים למתחילים מהרב דורדק –

איך ללמוד משנה?

* יש כמה מערכות כלל ישראליות ללימוד המשנה. מערכת אחת היא זו החודשית של ח”י פרקים ביום. השנייה היא של פרק יומי, מייסודו של המהר”ל מפראג, מן הבולטים של חסידי לימוד המשנה, אשר במסגרתה מסיימים את הש”ס פעם בשנה וחצי בערך. מערכת שלישית היא לימוד של ‘משנה יומית’ – שתי משניות ליום, לימוד שנוסד לאחר השואה. לאחרונה קראו גדולי ישראל להוסיף ללימוד הדף היומי לימוד משניות מסדרי זרעים וטהרות שאין עליהם בבלי. הרב דורדק ממליץ על שילוב מנצח: פרק יומי בלימוד בהבנה עם חזרות, ושתי משניות ליום בעל פה. “אולי זה נשמע בשמיים, אבל העיקר הוא ההתמדה והחזרה. לבסוף, אפשר לצפות להגיע למצב של חזרה יומית על ח”י פרקים בהבנה. סיום ש”ס בעל פה זה באמת יותר קשה, אבל להגיע לסדר – הרבה יכולים, וייהנו מזה מאוד”.

* אדם בוגר, בעל בסיס תורני, שרוצה ללמוד פרק, יכול להקדיש לכך כ-45 דקות מדי יום. עשר דקות כדי לגרוס את הפרק שלוש-ארבע פעמים, בקול רם, בבהירות ובשימת לב, וחצי שעה של לימוד, כאשר שוב משננים את המשנה לפני העיון.

* הלימוד הוא באמצעות מפרש כמו רבנו עובדיה מברטנורא או תפארת ישראל.

חשוב לכתוב במשנה את תמצית הדברים שהלומד משער שהוא לא יזכור.

* אם הלימוד הוא באמצעות פירוש הרב קהתי כדאי לדלג לנקודות המעניינות יותר, ולבחור בפירוש אחד הפשוט ביותר מתוך המבחר שהוא מציע.

* לאחר הלימוד יש לחזור על הפרק כחמש דקות, תוך שימת לב לנקודות הקשות.

* סדר זה מיועד לחמישה ימים בשבוע, כשימי שישי ושבת ייועדו לחזרות על הפרקים שנלמדו השבוע ועל מסכתות ישנות.

* מומלץ מאוד להוסיף רבע שעה מדי יום, לאו דווקא באותו זמן, לחזרה נוספת על מה שנלמד בעבר, על הפרק של אתמול ומתחילת המסכת. בקצב של חמישה פרקים בשבוע אפשר לסיים ש”ס בערך בתוך כשנתיים.

* אם לומדים במסגרת הפרק היומי, שזה אומר כל יום פרק חדש בלי ההפסקה לחזרות של סוף השבוע, חייבים להשקיע בערך חצי שעה ביום לחזרה על מה שנלמד בעבר, מלבד הלימוד של אותו יום.

לכתבה במילואה אתר בשבע

 

 

השאר תגובה